Serenity of the Torah in Hebrew Introduction

להלן תרגום לעברית של החלקים הראשונים של הקובץ:

---

להכיר את המנוחה שלך

השער לפיתוח שלוות הנפש

מעובד מהגרסה העברית של

"דע את מנוחתך"

מאת מחבר בלבבי משכן אבנה

---

הקדמת המתרגם

"דע את מנוחתך" (Getting To Know Your Serenity) הוא ספר מלווה לסדרת ספרי "דע", המציעה גישה מרגשת, עמוקה ומעשית לעבודת האדם על עצמו, מאת מחבר הספר הנודע בלבבי משכן אבנה.

זהו לקט דרשות בהן הרב דיבר על המושג מנוחת הנפש – שלוות הנפש, הידועה גם כשלום פנימי או יישוב הדעת. המחבר סבור בתוקף שפיזור הדעת הוא שורש לרבות מבעיות הדור, ושאורח חיים רגוע יותר הוא תנאי מקדים לצמיחה רוחנית – מעבר לתועלת הגופנית, הרגשית והשכלית שיש בכך. אין ספק שלימוד פרקי קובץ זה יכול לסייע לאדם לחיות חיים רגועים יותר.

תחילה מוצג המושג הכללי של מנוחת הנפש והסבר לחשיבותו, ולאחר מכן מודרך הלומד כיצד לפתח מנוחת הנפש בשלושת התחומים הכלליים של הנפש: מעשה, רגש ומחשבה. הפרקים הנותרים עוסקים בהיבטים עמוקים יותר של מנוחת הנפש ובאופן שילובה בשאר תחומי החיים.

במהדורה זו עודכנו ההערות והוספו קישורים לדרשות נוספות של הרב שניתנו לאחר פרסום הספר, המרחיבות ומבהירות את הנושאים הנידונים.

יהי רצון שלימוד ספר זה יסייע לנו להגיע אל המקום השקט שבתוכנו, שבו נוכל להתחבר בשלמות אל הבורא.

---

הקדמת המחבר

המושג מנוחת הנפש הוא כוח יסודי והכרחי לבניין הנפש. בישיבת קלם הושם דגש גדול על מנוחת הנפש, מתוך הכרה בחשיבותה. ייתכן שזהו הכלי החשוב ביותר בכל עבודת ה׳ של האדם.

במיוחד בדורנו, אורח החיים הרווח הוא פעמים רבות הפוך ממנוחת הנפש. המוצרים והחידושים הרבים שיוצאים מדי יום אינם מאפשרים לנו שלווה פנימית. אמנם לכל דבר יש יתרונות וחסרונות, אך ברור שרוב החידושים היומיומיים מונעים מאיתנו חיים שלווים כאשר אנו נשאבים אליהם.

אבותינו חיו חיי התבודדות, ישבו באוהלי שם ועבר, רחוק מהעולם החומרי (חז״ל אומרים – חמש מאות אמה מן היישוב). מציאות זו אפשרה להם מנוחת הנפש אמיתית ובניין פנימי עמוק. ספר זה נכתב כדי לאפשר גם לדורנו להתקרב במידת מה לאותו סוג חיים רגוע ושלו של האבות ורבותינו. הספר מתאר כיצד נראים חיי מנוחת הנפש – הן בפנימיות והן בחיצוניות.

---

פרק א: מציאת מנוחת הנפש במצבנו הנוכחי

"מנוחת הנפש" – שלוות הנשמה

מנוחת הנפש היא מושג המוזכר בתורה בברכה לשבט יששכר:

"וירא מנוחה כי טוב".

מנוחה אין פירושה עצלות או תרדמה, אלא חיבור לכוח שורשי בנפש.

---

מנוחת נפש פנימית

יש שלושה סוגים פנימיים של מנוחת הנפש:

1. מנוחה באין־סוף של הקב״ה.

2. מנוחה בשכינה.

3. מנוחה כאשר האדם מוצא את שורש נשמתו.

הגבוהה והמושלמת מכולן היא המנוחה באין־סוף. המנוחה השלמה היא היות למעלה מכל תנועה, שכן תנועה סותרת את עצם המושג מנוחה. הקב״ה למעלה מכל תנועת העולם, ולכן ההתחברות לאין־סוף מעניקה לנפש את השלווה הגדולה ביותר האפשרית. מדרגה זו היא מעל העולם הזה, וניתן להשיגה על ידי אמונה מוחלטת.

המדרגה שמתחתיה היא מנוחה בהתחברות לשורש נשמות ישראל – השכינה.

---

מנוחה במעשים

כאשר אנו עובדים את הבורא, המעשים הקדושים הם מעשי המצוות. עלינו לקיים מצוות במנוחה, בשלווה פנימית, ואז המצוות נעשות כלי לאור הרוחני הנמשך מהן.

כך גם ברגשות: כאשר אהבה ויראה לה׳ נעשות במנוחה, הן נעשות כלי לאור הקדושה.

וכן במחשבות: מחשבות של תורה, כאשר הן נעשות במנוחה, נעשות כלי לאור הקדושה של המחשבה.

---

פעולה שלווה מול פעולה שאינה שלווה

יש פעולות הנובעות ממנוחת הנפש ויש שאינן. דוגמה לפעולה ללא מנוחה: ראובן, שעליו נאמר "פחז כמים" – פעל בחיפזון, אף שכוונתו הייתה לשם שמים. התורה מגדירה זאת כפעולה ללא מנוחה. לעומתו, נח ושלמה המלך נקראו "איש מנוחה" – פעולותיהם נבעו ממנוחה.

ההבדל הפנימי בין פעולה שלווה לפעולה שאינה שלווה הוא:

פעולה ללא מנוחה נובעת מחיצוניות, ואילו פעולה עם מנוחה נובעת מן הפנימיות.

---

תנאים לפעולה מתוך מנוחה

כדי לפעול במנוחה צריכים להתקיים תנאים אלו:

1. לעשות דבר אחד בכל פעם.

2. לפעול בסדר.

3. לסיים מה שמתחילים.

4. לעשות הפסקות בין פעולה לפעולה.

5. לפעול ממקום פנימי.

6. לעשות מה שמתאים לשורש נשמתך.

7. לדעת שהמעשים אינם ה"אני" שלך – הם רק לבוש לנפש.

---

המעשים כלבושי הנפש

הזוהר מלמד שהמצוות יוצרות לבושים רוחניים לנפש. המעשים אינם עצם הנפש, אלא לבושיה. כאשר האדם מזהה את עצמו עם מעשיו, נפשו זזה ומתערערת, ואין מנוחה. אך כאשר הוא מבין שמעשיו הם רק לבוש – נפשו יכולה להישאר שלווה גם בזמן עשייה.

כמו ציצית המתנפנפת ברוח אך האדם נשאר עומד – כך המעשים יכולים לנוע, אך הפנימיות נשארת יציבה.

---

זהו תרגום החלק הראשון.

אם תרצה, אמשיך עם הפרקים הבאים.