בשׁם יוסף שלמה הכהן: למי שיש בו רוב מידות טובות – כך ביררנו מלימוד שפת אמת – כל דבר שהוא בא במגע עמו מקבל ניצוצות של קדושה. מפני שהאדם המתוקן פועל מתוך טהרת הלב, הוא מעלה את המציאות שסביבו ומכוון אותה לטוב, עד שגם עניינים גשמיים ופשוטים נהפכים לכלי לעבודת ה'. וזוהי במיוחד מידת הכהנים: הם נושאים בתוכם חסד, שלום ואהבת הבריות, ולכן בכוחם תמיד להפוך מצבים לטובה. כמו שברכת כהנים אינה רק מילים, אלא המשכה של שפע ותיקון לעולם, כך כל מעשה של כהן פועל תיקון והעלאה. וזהו גם עומק פחדו של פרעה, שנאמר: "פן ירבה" – לא רק ריבוי במספר פחד ממנו, אלא ריבוי של תיקון וקדושה. פרעה חש שהעם ישראל, בהיותם בעלי מידות מתוקנות, יהפכו את מצרים עצמה, מקום הטומאה, למקום שיש בו אור. כי כאשר הטוב הוא הרוב, אפילו החושך נכנע לו. ומכאן נלמד, שכאשר אדם – ובפרט כהן – עובד על מידותיו ומרבה בטוב, כל מקום שהוא מגיע אליו מתברך, וכל מצב נהפך לכלי של קדושה ותיקון. Sent from my iPhone
Comments
Post a Comment